Vayedaber

Simple Havroutah

Meguilah

Daf 17a

לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל? כְּדֵי לְיַחֵס בָּהֶן שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב. דִּכְתִיב: ''וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים''. כַּמָּה קַשִּׁישׁ יִשְׁמָעֵאל מִיִּצְחָק? אַרְבֵּיסַר שְׁנִין, דִּכְתִיב: ''וְאַבְרָם בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם'', וּכְתִיב: ''וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ'', וּכְתִיב: ''וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם'', בַּר כַּמָּה הֲוָה יִשְׁמָעֵאל כִּדְאִתְיְלִיד יַעֲקֹב? בַּר שִׁבְעִים וְאַרְבְּעָה, כַּמָּה פָּיְישָׁן מִשְּׁנֵיהּ — שִׁתִּין וּתְלָת.

Traduction

Why were the years of Ishmael mentioned in the Torah? For what purpose were we told the life span of that wicked man? In order to reckon through them the years of Jacob. As it is written: ''And these are the years of the life of Ishmael, a hundred and thirty-seven years'' (Genesis 25:17). How much older was Ishmael than Isaac? Fourteen years. As it is written: ''And Abram was eighty-six years old when Hagar bore Ishmael to Abram'' (Genesis 16:16). And it is written: ''And Abraham was a hundred years old when his son Isaac was born to him'' (Genesis 21:5). And it is written with regard to Jacob and Esau: ''And Isaac was sixty years old when she bore them'' (Genesis 25:26). Based on these verses, how old was Ishmael when Jacob was born? Seventy-four. How many of his years remained then until his death? Sixty-three, as Ishmael died at the age of a hundred and thirty-seven.

Rachi non traduit

למה נמנו שנותיו של ישמעאל. מה לנו למנות שנות הרשעים:

להתייחס בהן שנותיו של יעקב. על ידי מנין שנות ישמעאל אנו למדין [באיזה פרק משנות יעקב עברו עליו כל הקורות והמוצאות אותו מהן אנו למדין] ששימש בבית עבר י''ד שנה כיצד אברהם בן פ''ו שנה כשנולד ישמעאל וכשנולד יצחק היה בן מאה שנה הרי היו לישמעאל י''ד שנה ויצחק קדם ליעקב ששים שנה הרי לישמעאל ע''ד כמה פיישן משנותיו של ישמעאל ס''ג נמצא שהיה יעקב כשמת ישמעאל בן ס''ג שנה:

וְתַנְיָא: הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבָּרֵךְ מֵאָבִיו בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וּבוֹ בַּפֶּרֶק מֵת יִשְׁמָעֵאל. דִּכְתִיב: ''וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ וְגוֹ' וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת'', מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ''בַּת יִשְׁמָעֵאל'', אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲחוֹת נְבָיוֹת? מְלַמֵּד שֶׁקִּידְּשָׁהּ יִשְׁמָעֵאל וָמֵת, וְהִשִּׂיאָהּ נְבָיוֹת אָחִיהָ.

Traduction

And it was taught in a baraita: Jacob our father was sixty-three years old at the time he was blessed by his father, and at that same time Ishmael died. How is it known that these two events occurred at the same time? As it is written: ''When Esau saw that Isaac had blessed Jacob…then Esau went to Ishmael and took for a wife Mahalath, the daughter of Ishmael, Abraham’s son, the sister of Nebaioth'' (Genesis 28:6–9). From the fact that it is stated: ''the daughter of Ishmael,'' do I not know that she was the sister of Nebaioth? For what purpose then does the verse say this explicitly? This teaches that Ishmael betrothed her to Esau and in the meantime he died, and Nebaioth her brother married her off. Therefore, special mention is made of Nebaioth. Consequently, it is understood that Jacob was sixty-three years old when he received his blessing and left his father’s house.

Rachi non traduit

ותניא היה יעקב כו'. ותניא נמי הכי שהיה יעקב כשנתברך מאביו בן ס''ג ובו בפרק מת ישמעאל שנאמר וילך עשו אל ישמעאל וגו':

מלמד שקידשה ישמעאל. אביה ומת והשיאה נביות אחיה:

שִׁתִּין וּתְלָת וְאַרְבֵּיסַר עַד דְּמִתְיְלִיד יוֹסֵף, הָא שִׁבְעִין וְשִׁבְעָה, וּכְתִיב: ''וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה'', הָא מְאָה וּשְׁבַע, שַׁב דְּשִׂבְעָא וְתַרְתֵּי דְּכַפְנָא — הָא מְאָה וְשִׁיתְּסַר,

Traduction

If we calculate these sixty-three years and the fourteen until Joseph was born, this means that Jacob should have been seventy-seven at the time of Joseph’s birth. And it is written: ''And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh'' (Genesis 41:46). This indicates that Jacob should have then been at least a hundred and seven years old when Joseph was thirty. Add the seven years of plenty and the two of famine, and this would then indicate that Jacob should have been a hundred and sixteen years old when he arrived in Egypt in the second year of the famine.

Rachi non traduit

שבעה דשבעא ותרין דכפנא. דכתיב כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וגו' (בראשית מ''ה:ו') הרי בן קי''ו היה יעקב כשירד למצרים וקרא כתיב שלשים ומאת שנה נמצא משנסע מבית אביו עד שבא לבית לבן ארבע עשר ואותן השנים היה בבית עבר ולא חשיב להו לא גרסינן הכא עד לקמן:

וּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה'', מְאָה וְשִׁיתְּסַר הָוְיָין,

Traduction

But it is written: ''And Pharaoh said to Jacob, How many are the days of the years of your life? And Jacob said to Pharaoh, The days of the years of my sojournings are a hundred and thirty years'' (Genesis 47:8–9). Jacob indicated that he was a hundred and thirty when he arrived in Egypt, which is different from the hundred and sixteen years calculated previously. Where are the missing fourteen years from Jacob’s lifetime?

אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שְׁנִין דַּהֲוָה בְּבֵית עֵבֶר לָא חָשֵׁיב לְהוּ. דְּתַנְיָא: הָיָה יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר מוּטְמָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. עֵבֶר מֵת לְאַחַר שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לַאֲרַם נַהֲרַיִם שְׁתֵּי שָׁנִים, יָצָא מִשָּׁם וּבָא לוֹ לַאֲרַם נַהֲרַיִם, נִמְצָא כְּשֶׁעָמַד עַל הַבְּאֵר — בֶּן שִׁבְעִים וָשֶׁבַע שָׁנָה.

Traduction

Rather, learn from here that the fourteen years that Jacob spent in the house of Eber are not counted here. As it is taught in a baraita: Jacob was studying in the house of Eber for fourteen years while in hiding from his brother Esau. If we were to calculate the life spans recorded in the Torah, we would find that Eber died when Jacob was seventy-nine years old, two years after Jacob our father went down to Aram-naharaim, to the house of Laban. When Jacob left after completing his studying there, he then went immediately to Aram-naharaim. Therefore, when Jacob stood at the well upon his arrival in Aram-naharaim, he was seventy-seven years old.

Rachi non traduit

אלא שמע מינה. י''ד דבית עבר לא חשיב להו דלא איענש עלייהו:

וארבע עשרה שנה. היה יעקב בבית לבן עד דאתיליד יוסף דכתיב עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך וגו' (בראשית לא) וכשנולד יוסף שלמו שני עבדות הבנות שנאמר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' (שם ל) ומשם והלאה עבד אותו בשכר הצאן הרי בן ע''ז היה יעקב כשנולד יוסף וכתיב ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה נמצא יעקב בן מאה ושבע [שנים כשהיה יוסף בן שלשים שנה] ונשתהה יעקב לישב בארץ כנען שלא ירד למצרים:

עבר מת לאחר ירידתו של יעקב לארם נהרים. ובא לבית לבן ועמד שם שתי שנים צא וחשוב שנותיו של עבר ונמצא שמת כשהיה יעקב בן שבעים ותשע שנה והיינו שתי שנים משבא לבית לבן כשתחשוב י''ד שנה ששימש בבית עבר:

יצא. יעקב מבית עבר שתי שנים לפני מיתתו של עבר:

נמצא כשעמד כו'. הכי גרסינן מנלן דלא איענש עלייהו דתניא נמצא יוסף כשפירש מאביו שלא ראהו עשרים ושתים שנה כדרך שפירש יעקב מבית אביו שלא כיבדו נתאבל על יוסף כ''ב שנה כיצד יוסף בן שבע עשרה שנה היה כשפירש מאביו וכשמלך על מצרים היה בן שלשים שנה שנאמר ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה הרי י''ג ושבעה דשבעא ותרין דכפנא הרי עשרים ושתים שנה שנתכסה יוסף מאביו ויעקב עמד עשרים שנה בבית לבן וי''ד שנה בבית עבר:

וּמְנָלַן דְּלָא אִיעֲנַשׁ — דְּתַנְיָא: נִמְצָא יוֹסֵף שֶׁפֵּירַשׁ מֵאָבִיו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כְּשֵׁם שֶׁפֵּירַשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵאָבִיו, דְּיַעֲקֹב תְּלָתִין וְשִׁיתָּא הָוְיָין! אֶלָּא: אַרְבֵּיסַר דַּהֲוָה בְּבֵית עֵבֶר לָא חָשֵׁיב לְהוּ.

Traduction

And from where do we derive that Jacob was not punished for the fourteen years that he was in the house of Eber, during which time he failed to fulfill the mitzva of honoring one’s parents? As it is taught in a baraita: It turns out that Joseph was away from his father for twenty-two years, just as Jacob our father was away from his own father for that same period of time. According to the previous calculation, however, the baraita is difficult, as Jacob was absent for thirty-six years. Rather, conclude from here that the fourteen years that he was in the house of Eber are not counted, as he was not punished for them.

סוֹף סוֹף דְּבֵית לָבָן עֶשְׂרִין שְׁנִין הָוְיָין! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִשְׁתַּהִי בְּאוֹרְחָא תַּרְתֵּין שְׁנִין, דְּתַנְיָא: יָצָא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וּבָא לוֹ לְסֻכּוֹת, וְעָשָׂה שָׁם שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת'', וּבְבֵית אֵל עָשָׂה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהִקְרִיב זְבָחִים.

Traduction

The Gemara raises an objection: But ultimately, Jacob was in Laban’s house for only twenty years. Why, then, is he faulted for being away from his father for twenty-two years? Rather, he was punished because on his journey back from Aram-naharaim he tarried another two years before returning home to his parents, as it is taught in a baraita: Jacob left Aram-naharaim and came to Sukkot, and spent eighteen months there, as it is stated: ''And Jacob journeyed to Sukkot, built himself a house, and made booths [sukkot] for his cattle'' (Genesis 33:17). The Gemara understands this verse to mean that first he made booths [Sukkot], to live in during the summer, and then he built a house in the winter, and afterward he again made booths [sukkot] during the next summer, indicating that he must have been there for eighteen months. He then was in Bethel for six months, and he brought offerings, totaling two years in all. In this way, all the various calculations of years are reconciled.

Rachi non traduit

אי הכי בצירא להו. ואין כאן אלא עשרים דבית לבן:

אישתהי ב' שנים באורחא. דבשובו מארם נהרים לבא ליצחק אביו ויבן לו בית לימות החורף עשה סוכות ב' פעמים שני ימות הקיץ הרי י''ח ובבית אל עשה ששה חדשים כשיצא משכם שנאמר קום עלה בית אל וגו' (בראשית ל''ה:א'):

הֲדַרַן עֲלָךְ מְגִילָּה נִקְרֵאת

Traduction

May we return to you Chapitre ''The Megillah is Read''

Rachi non traduit

הדרן עלך מגילה נקראת:

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה לְמַפְרֵעַ — לֹא יָצָא. קְרָאָהּ עַל פֶּה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם בְּכָל לָשׁוֹן — לֹא יָצָא. אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז, וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית — יָצָא.

Traduction

MISHNA: With regard to one who reads the Megilla out of order, reading a later section first, and then going back to the earlier section, he has not fulfilled his obligation. If he read it by heart, or if he read it in Aramaic translation or in any other language that he does not understand, he has not fulfilled his obligation. However, for those who speak a foreign language, one may read the Megilla in that foreign language. And one who speaks a foreign language who heard the Megilla read in Ashurit, i.e., in Hebrew, has fulfilled his obligation.

Rachi non traduit

מתני' הקורא. ללועזות. כל שאינו לשון הקודש נקרא לעז ולקמן פריך והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא:

קראה תרגום בכל לשון. זו ואין צ''ל זו קתני:

Tossefoth non traduit

מתני' הקורא את המגילה:

קְרָאָהּ סֵירוּגִין וּמִתְנַמְנֵם — יָצָא. הָיָה כּוֹתְבָהּ, דּוֹרְשָׁהּ וּמַגִּיהָהּ, אִם כִּוֵּון לִבּוֹ — יָצָא, וְאִם לָאו — לֹא יָצָא.

Traduction

If one read the Megilla at intervals, pausing and resuming, or while he is dozing off, he has fulfilled his obligation. If one was writing a Megilla, or expounding upon it, or correcting it, and he read all its words as he was doing so, the following distinction applies: If he had intent to fulfill his obligation with that reading he has fulfilled his obligation, but if not, he has not fulfilled his obligation.

Rachi non traduit

סירוגין. בגמרא מפרש קורא מעט ופוסק (ושוהה) וחוזר ופוסק:

היה כותבה או דורשה. ומתוך כך קוראה אם כוון לבו יצא:

הָיְתָה כְּתוּבָה בְּסַם וּבְסִיקְרָא וּבְקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, עַל הַנְּיָיר וְעַל הַדִּפְתְּרָא — לֹא יָצָא, עַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית, עַל הַסֵּפֶר, וּבִדְיוֹ.

Traduction

If one reads from a Megilla that was written not with ink but with sam or with sikra or with komos or with kankantom, or from a Megilla that was written not on parchment but on neyar or on diftera, a kind of unprocessed leather, he has not fulfilled his obligation. He does not fulfill his obligation unless he reads from a Megilla that is written in Ashurit, i.e., in the Hebrew language and using the Hebrew script, upon parchment and with ink.

Rachi non traduit

דיפתרא ונייר. מפרש בגמ':

על הספר. קלף:

Tossefoth non traduit

על הספר ובדיו. פירש ר''ת שהדיו שלנו הוא דיו גמור אבל של עפצים לא הוי דיו והכי משמע פ''ב דגיטין (גז''ש) דתניא בכל כותבין בדיו ובסם ומסיק בכל דבר של קיימא ומסיק לאתויי מאי ומשני לאתויי הא דתנא רבי חייא כתבו במי טריא ועפצא כשר ומדאצטריך לאתויי עפצא מרבוייא בתר דתני דיו שמע מינה דעיקר דיו לא הוי מעפצא ומטעם זה רצה לפסול ספר תורה הכתובה מדיו של עפצים והאשכנזים השיבו לו דהתם מיירי במים ששרו בהן עפצים אבל אותו שעשו מגוף העפצים ודאי הוא טוב ומ''מ נראה דאותו שלנו הוי עיקר דיו כדמשמע פרק כל היד (נדה דף כ.) דרבי אמי פלי קורטא דדיותא ובדיק פירוש משבר חתיכה של דיו ובדיק ביה דם שחור ובאותו שלנו שייך שבירה ולא באותו של עפצים:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, דְּאָמַר קְרָא: ''כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם'' — מָה זְמַנָּם לְמַפְרֵעַ לָא, אַף כְּתָבָם לְמַפְרֵעַ לָא.

Traduction

GEMARA: It was taught in the mishna that one who reads the Megilla out of order has not fulfilled his obligation. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rava said: The verse states concerning Purim: ''That they should unfailingly observe these two days according to their writing, and according to their appointed times every year'' (Esther 9:27), and the word ''times'' is referring to the two days of Purim, the fourteenth and the fifteenth of Adar. And we learn by way of analogy: Just as their appointed times cannot be out of order, as the fifteenth of Adar cannot possibly come before the fourteenth, so too, their writing must not be out of order.

Rachi non traduit

מנהני מילי. דלמפרע לא יצא:

מה זמנם למפרע לא. דאי אפשר שיהא ט''ו קודם לי''ד:

מִידֵּי ''קְרִיאָה'' כְּתִיבָה הָכָא? ''עֲשִׂיָּיה'' כְּתִיבָה, דִּכְתִיב: ''לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים'', אֶלָּא מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ''וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים'', אִיתַּקַּשׁ זְכִירָה לַעֲשִׂיָּיה: מָה עֲשִׂיָּיה לְמַפְרֵעַ לָא, אַף זְכִירָה לְמַפְרֵעַ לָא.

Traduction

The Gemara rejects this derivation: Is reading written here at all? It is ''observing'' that is written here in this verse, not reading, as it is written: ''That they should unfailingly observe these two days according to their writing, and according to their appointed times.'' Rather, the proof is from here, as it is written: ''And that these days should be remembered and observed throughout every generation'' (Esther 9:28). Remembering is juxtaposed to observing, indicating: Just as observing cannot be out of order, as was derived from the words ''That they should unfailingly observe these two days according to their writing, and according to their appointed times,'' so too, remembering, by reading the Megilla, may not be out of order.

תָּנָא: וְכֵן בְּהַלֵּל, וְכֵן בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה.

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: This halakha of not reading out of order applies also to hallel, and also to the recitation of Shema, and also to the Amida prayer, meaning that to fulfill one’s obligation he must recite the text of each of these in order.

הַלֵּל מְנָלַן? רַבָּה אָמַר, דִּכְתִיב: ''מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ''. רַב יוֹסֵף אָמַר: ''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה'''.

Traduction

The Gemara asks: From where do we derive that hallel may not be recited out of order? Rabba said: As it is written in hallel: ''From the rising of the sun until its setting the Lord’s name is to be praised'' (Psalms 113:3). Just as the sunrise and sunset cannot be reversed, so too, hallel may not be recited out of order. Rav Yosef said: It is derived from the verse in hallel that states: ''This is the day that the Lord has made'' (Psalms 118:24); just as the day follows a certain order, so too, hallel must be recited in its proper order.

Rachi non traduit

ממזרח שמש עד מבואו. כשם ששקיעת וזריחת החמה לא יהפכו כך מהולל שם ה' ולא למפרע:

זה היום. כסדר היום שאינו משתנה בשעותיו להיפך כך למפרע לא:

רַב אַוְיָא אָמַר: ''יְהִי שֵׁם ה' מְבוֹרָךְ''. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: מֵהָכָא: ''מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם''.

Traduction

Rav Avya said: It is derived from the verse in hallel: ''Blessed be the name of the Lord'' (Psalms 113:2), indicating that the blessing of God must ''be'' just as it is written. Rav Naḥman bar Yitzḥak said, and some say that it was Rav Aḥa bar Ya’akov who said: It is derived from here, the end of the aforementioned verse: ''From now and for evermore'' (Psalms 113:2), i.e., it should be like time, which cannot be reversed.

Rachi non traduit

יהי שם ה' מבורך. כהוייתו יהא הלול השם וברכתו כסדרו:

קְרִיאַת שְׁמַע, דְּתַנְיָא: קְרִיאַת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכָל לָשׁוֹן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא:

Traduction

From where do we know one has not fulfilled his obligation of reciting the Shema if he recited it out of order? As it is taught in a baraita: The recital of the Shema must be as it is written, i.e., in Hebrew; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. But the Rabbis say: It may be recited in any language. The Gemara asks: What is the reason of Rabbi Yehuda HaNasi? The verse states:

Rachi non traduit

ככתבה. בלשון הקודש ולא בלשון אחר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source